תושבי דרום קוריאה נדהמו לגלות בפתאומיות ב־1994 שקבוצה של שבעה גברים ניהלה בביתם היפה והצבעוני זוועות שנראו כאילו נלקחו מספרים או סרטים. עינויים, רצח, ביתור ושריפת גופות ואף קניבליזם התרחשו שם בדלתיים סגורות, הרחק מעין הציבור. הכנופיה פעלה מתוך מניעים מעוותים של כוח, שליטה ואידאולוגיה אלימה, שבמרכזה שנאה כלפי אוכלוסיות מוחלשות. אך מה שהוביל לקריסת משפחת צ'יג'ון היה רגע אחד בלתי צפוי, שבו מישהי הצליחה לברוח ממלתעות האימה ולהתחיל לחשוף את האמת. זהו אחד המקרים המצמררים שטילטל בזמנו את תפיסת הביטחון במדינה, ומעלה שאלות קשות על חברה, מוסר והאנשים שחיים בתוכה.